שתיקה, ידיעה והחזקה רגשית שתיקה כהגנה - והנחת היסוד שלה הורים רבים נמנעים מלדבר עם ילדים על נושאים מפחידים מתוך הנחה שהימנעות ממידע מגינה על עולמם הרגשי. לפי תפיסה זו, כל עוד הילד אינו יודע, הוא אינו נפגע.עם זאת, מחקרים והתבוננות קלינית מראים כי הנחה זו אינה מדויקת: ילדים אינם נשארים בלא ידיעה גם כאשר המבוגרים סביבם שותקים, אלא חווים את המציאות דרך רמזים רגשיים והתנהגותיים (Bowlby, 1988). ילדים רגישים במיוחד לשינויים בקשר עם דמויות משמעותיות: שינוי בזמינות הרגשית, במתח, בטון

משחק וחוסר ודאות בבניית חוסן נפשי אצל ילדים יש רגעים שבהם ילדים משחקים ואנחנו מרגישים צורך לעצור אותם.להכווין. להסביר. “לעשות סדר”. המשחק נראה מבולגן, לפעמים חסר היגיון, לפעמים אפילו קצת מטריד. אבל דווקא שם, בתוך הבלגן, בתוך חוסר הוודאות, מתרחשת עבודה נפשית עמוקה ושקטה. משחק הוא הדרך הטבעית של ילדים לפגוש את העולם. לא דרך הסברים, לא דרך הוראות, אלא דרך חוויה. ובניגוד למה שנהוג לחשוב, משחק אינו רק הנאה או הפוגה, הוא תרגול לחיים עצמם. משחק וחוסר ודאות בעולם המשחק אין תסריט קבוע